גרעין

21/04/2007 22:32 | עונתיים
שיר שנכתב בערך לפני כשלש וחצי שנים, הוקדש לזכרו של הסופר יוסל בירשטיין. אדם שזכיתי להכיר ושממנו למדתי רבות. אדם שמכל דבר ולו הפשטני והיומיומי ביותר היה מקבל השראה לסיפור.
 
את השיר קראתי בערב חלוקת פרסי "תחרות הסיפור הקצר" לילדים שנערכה ב19-4. יום חמישי. עתה אני מביא אותו לפניכם:
 


בכל דבר ישנו גרעין
גרעין קטן של סיפור
ולו קטן כמו גפרור.
תכליתו דמיון הוזה
חיידק יצירה שכזה


אפשר לקנותו בכל מקום
אפשר גם למצוא אותו
באמצע הרחוב או במדבר
בים או על פסגת הר
באוסטרליה או בפולין
בכפר או במטרופולין.

אפשר לקחת זה הגרעין
להתפיח או להכמין
לשתול בכל אתר
מעיר זרה ועד כפר
להצמיד דמויות ושמות
לשים בפיהם אמרות חכמות
להצעיד אותם אלי במות
לברוא עולם יש מאין
משרוך נעל עד תכול עין.

וכאשר מהגרעין יעל עץ
נדע כי הניצן הנץ,
הסיפור נכתב, הסוף הושלם
ומפירותיו אוכלים כולם.





כל הזכויות על היצירה גרעין שייכות למחבר/ת היצירה .