ניסיתי לעוף אל עבר שמיים אדומים

ניסיתי לצוף בתוך מים מדממים,

ניסיתי לנשום חמצן נקי משיגעון,

ניסיתי לשתות כאב עד כדי שיכרון,

ניסיתי להיכנס בין שערי גן עדן,

ניסיתי לשבור לב מאבן,

ניסיתי לפוצץ בועת אדישות אטומה,

ניסיתי לאחוז בידי,רוח ערומה.

ניסיתי לחנוק את השיגעון של עצמי,

ניסיתי לענות על השאלה "מי אני"

ניסיתי לבדוק עד היכן גבולותי נמתחים,

עד שנפלתי,והבנתי,שאותי לעולם לא תופסים.

עד שנחבטתי באדמה,והיא קשה,יבשה,ומתה.

עד שעיני דמעו עד כדי עיוורון,

עד שניסתי לנשום,וראיתי שהפה שלי תפור בחוט תיל.

עד שניסיתי לשתוק,לשתוק ולהקשיב,אבל הבנתי,שאני רדומה בחיי.

עד שהעזתי ליפול,ללא כנפיי.

 

 

ניסיתי לחיות בלי לצעוק,או לבכות,עד שהבנתי,שהמקום הזה לא בשבילי.