אני נושאת עמי...
זכר היותו,היותי ספונה בחיקו,
את כל הזכרונות,
כשרקמנו, טווינו חלומות,
את כל ההבטחות,
שבועתנו כאן בית לבנות.

אני נושאת עימי...
את זכר מבטו, זכר היותו
ערגתי להיות תמיד איתו,
ואת סיומה הטראגי של דרכו.

ומאז, נושאת אני
את הגיבנת שצימחתי על גבי
ואין זה סיפור או אגדה
כי מהדרך בה הלכנו יחד,
נותרתי לבד...אבודה.

©