עייפה, כל-כך כל-כך עייפה

ספינה טרופה בלילות

נשמה מעונה בימים

ריקנות מאכלת

מותירה חורים שחורים

מתרבים, שואבים

 

תיעוב ומיאוס מתמרנים

בין מזון שאינו מנחם

למסך עשן מתפשט

מותיר בדלי אפר וחולשה

שרק לא אצטרך גם על זה לשלם

 

מתבוססת ברפש שהותירו

אחרים חמסנים בני-חמסנים

קרעו מנפשי חלקים חלקים

 

מתי בדיוק מחליט הר-געש להתפרץ?

 

עייפה, כל-כך כל-כך עייפה

אלוהים

קול פנימי מחריש

קול דמיוני סתם מרעיש

תחום בגבולות צרים

מגבילים, מרעילים

 

מתי בדיוק איבדתי את עצמי?