קוץ27/04/2007 16:35 | צבי מכביבשדה
בין פרחים ופרפרים
שתמיד מילים מוצאים,
דוקר בעולם בוער
ראש ליבו זוקר.
סירפד נפשו צרובה
דיבורו כבד
מדקרות מילותיו
דבש חלומותיו,
שפיריות נשמתו מתעופפות
אוצר קוצי בדידותו.
אודם סגלגל עוקץ כותרתו
יד לא קוטפת ערגתו,
חיוכה לפרח קט נתנה
והמשיכה בדרכה.
|