כשהיא עולה כל בוקר,

ונוף נשקף.

חמימה ומבטה כפני פוקר,

לא תזיע אף.

אחר כל יום עמוס לעייפה,

ומבט במבחר מגוון משולב,

של ישן וחדש,

שוקעת בכתום לאט...

כממתינה עוד רגע קט...

ושקיעתה עם חצי תאוותה בידה,

וביודעה יש תקווה...

כי מחר יום חדש...

( בהשראת המשפט האחרון של הסרט."חלף עם הרוח"-סקארלט אוה'רה)

1.12.04