בשבילי ארץ ישראל ,מטיילים אנשים גדולים ,יש גם קטנים,

השבילים עוברים בשדות,יש צרים , יש גם שבילים רחבים.

השבילים נוצרו על ידי פרסות עדרים, גם איילות וגם עיזים,

יש גם שבילים של פרסות חיילים,את הכל הם מועכים.

 

אני אוהב לטייל בשבילים,אני אוהב לזהות עקבות טריות,

יש בהם אותות וסימנים, אחריהם ללכת לזהות להתחקות.

הנה פה פרסות של איילים,כאן עברו תנים,פה הנימיות,

יש גם פרסות סוסים ,השבילים משתלבים מציירים שמיניות.

 

בשביל המוביל לאגם , מחזה מיוחד ,אני מסתכל ונפעם,

דבורה תלויה על גבעול,בשקט לא מזמזמת,תלויה על בלם.

לא האמנתי זאת  הדבורנית , מענין כמה שנים אנו שכנים,

שכן מתוחכם,יודע לפתות את כל אלה שאחרי צוף תרים.

 

בהמשך השביל עץ הדומים הקוצני,מלא הוא בכדורים קטנים,

ירוקים , צהובים , חומים וטעימים, לטעום ולרצות עוד כדורים.

מטפסים עם השביל לאגם,אוצר צמחים ,שומר,שרכים חרציות,

קיפודן סגלגל,מרגנית יתומה,שפע ברקנים עטופים בחוחיות .

 

בשבילי ארץ ישראל , מאבדים את הצפון,הנוף עוצר נשימה,

כל ההולך בשבילים ,יכול גם להגיע אל מקום שקיעת החמה .

אולי הוא יגיע אל הים הכסוף,לשמוע גלים נשפכים אל החוף,

לא לראות פרחים ,רק חול וחול,דג גדול אחר דג קטן ירדוף.

 

לראות זוגות אוהבים , מתכננים לעצמם את שביל החיים,

רוקמים חלום של בית לחוף הים,בו שבילים יורדים ועולים.

לא לחיות בבדידות ושממה,לחיות תמיד בשבילי החיים ,

בשבילי ארץ ישראל מחכים ההפתעות,אותם אנו קוטפים.

.