ב"ה

 

 

 נגסו בי שיני הזמן

כמו הייתי חומת מבצרים

רוחות סתיו  שירקקו

נשאו באחת 

טיפטופים,  אבקנים, עפר ואפר

במחול עיוועים

 

הגיע אביב, ניחוחות  פריחה

הולמים בי ממרחקים

הסער צץ ונעלם, צץ ונעלם

מתערבל בקלילות ובנחת

עם ניחוח אביב

והשמיים עודם בין תכלת אפרפר

ללבן ומאירים.

,