האמת שרק היום כתבתי את זה,ככה שזה לפני עריכות, שינויים וכו...

היתי רוצה לדעת אם מבינים את הרעיון, והאם הוא בכלל טוב ומעניין?.

תודה מראש:]

 

 

 

ובפינת הרחוב, שרוע, חיים השיכור

רואה עולם שמסתובב על העולם

עצים ורודים וים שחור.

חי, עולם פרטי, מושלם, בתוך עינייו.

בקבוק נוסף נזרם לו פנימה,

היישר אל הכאב

כעת, שכח הוא את הסבל,

מרפה ומתקרב.

 

 

ובפינה שניה, סמוך לעיר השכול

שוכב לו חיים העצוב,

דמעות טריות על הרצפה

חדלו מלנחם את ליבו הכאוב.

תמונה ללא מסגרת,

מלווה את חיים כל חייו,

אדם עצוב מקשיב לשקט

לוחש לו עצב באוזניו.

 

ובצידו, חיוך ערמומי ומבט מרושע,

בפניו של החיים, חיים הרשע.

ידו חונקת, מכאיבה,

בנסיון שני, לפצוע

מערכת יחסים

להפגע ושוב לפגוע.

 

 

בעינייו אותו מבט נבוך ומבוייש

שרוצה לגעת, רוצה לאהוב

משפיל חיוך, מסתיר אדם מיואש

חיים מתאושש, כעת חיים טוב.