שקט

דואה אל מעבר לקשת,

צבעי ארגמן ותכלת נמהלים בלובן צח.

גגות אדומי מבט נפרסים מתחת,

מתחברים לכתמים בגווני כתום צהבהב.

שולחת כנפיה חובקות קרן תועה,

קוראת בשמה אל הד רחוק באופק.

שוקעת חמה אלי ערב חדש,

נוחתת אט אט,

מתפזרים גוונים.

ושקט.