יושבת מולך עוצמת עיניים

מדמיינת ילד אחר

מזכיר אותך קצת אותן העיניים

"חלמתי אתמול" הוא אומר

שאנחנו ביחד מרחק נגיעה

משחרר נשימה חמימה

אז פותחת עפעף וסוגרת בינתיים

מה יש לי מלבד הדממה

 

 

עומדת מולך מביטה בעינייך

בוחנת אותן מקרוב

היית קטן גדלת בינתיים

לימדת אותי לאהוב

כשהכל התפרק היית מוכן

תמיד עם חיבוק מחמם

כשעזבת הכל התנפץ לי בפנים

נשארתי עם לב מדמם

 

 

שוכבת מולך אין כלום בעיניים

זכוכית עם קצת צבע כחול

הלכת מזמן יותר משנתיים

גופך התמזג עם החול

לא רוצה להמשיך מפחדת לנשום

אך יותר מפחדת שלא

אז נושמת אוויר מעכלת נושפת

אתה לעולם לא תבוא

 

וזה חוזר כמו בשיר

בית אחר כך פזמון

וזה עוטף אותי לאט

כמו מצבת זיכרון

וזה חוזר כמו בשיר

בית אחר כך פזמון

וזה עוטף אותי לאט

כמו מצבה מבטון