סלילים

סלילים מפותלים חגים מעגלים,

מסחררים גופי – הלוך וסוב.

שכרון חושים ברדיוס אינסופי,

את גלגלי רוחי מניעים,

שושנת הרוחות מנתבת – עושה בם כרצונה.

גלים רכים, אדוותם רוחשת,

מתגנבים לתוכי, מציירים סיבובים בדרכם,

מרפרפים בינות הסלילים,

שואפים את ניחוח הקיץ החדש.