אמירות של כלום,

קול לואט בחשכה.

שפתים נצמדות זו לזו

בהגוי

בטוח ומהוקצע וצלול

שבוקע חדרים

עובר בצעדים על המדרכה.

מונופול על בדידות

בלי שום יד.

בלי אצבעות.

דמות משורטטת בקוים הנדסיים

נופלת בין אור וצל

ושקערורית בלחיים.

אמירות של אילו - בלי להתמודד.

יושב,

בקבלה של ציפיה.

בוהה.

יודע או לא, שהדברים

יכולים - אם מושיטים להם עזרה.

יש רק אמירות כמו מישהו

אשר פוחד להתחייב לכם

טוען שזה לא זה

ואין יותר מקום.

 

 

זכויות שמורות - יעל גולדמן.