לטנא אגדתי מטפחת

ורודה מתנפנפת

וצרור פרחי יסמין,

לרומם את הנפש.

ובטנא, עמסתי

רוך, אהבה

גם לבלוב של תקווה.

ובטנא כמיהה

עם פרות העונה.

גם ירק שם מבצבץ בחיבה.

ועת אשא הטנא על כתפי

יחלוף יגוני

ושמש תלטף בחיבה

תתן כתפה לשאת המשא.

כמו החיים.

כל הזכויות שמורות ליעל כרמי גבאי

©

ALL RIGHTS RESERVED TO YAEL CARMI GABAY