בְּמִשְׁוָאַת הַצַּעַר הַסּוֹפִי אֵין אַף גּוֹרֵם קָבוּעַ.
כָּל עֵרֶךְ מִשְׁתַּנֶּה בְּאֹפֶן יַחֲסִי לְמַצָּבוֹ בַּיְּקוּם.
כְּאֵב הַלֵּב הוּא תּוֹצָאָה, עֵרֶךְ מְרֻבָּע:
סְכוּם הַהַשְׁקָעָה, אֲשֶׁר הֻכְפָּל
בְּחֶזְקַת שְׁתַּיִם, אֵלָיו נוֹסַף הָעֵרֶךְ
שֶׁל כְּלַל הָאַכְזָבָה, גַּם הוּא רָבוּעַ.
בִּמְשֻׁלַּשׁ הָעֶצֶב הַנִּצְחִי אֲשֶׁר בַּלֵּב,
נִכְלָא שֶׁטַח הַכְּאֵב בֵּין שָׁלֹשׁ צְלָעוֹת ,
צָבוּעַ בִּצְבָעִים אֲשֶׁר הֻנְּחוּ
בְּמִכְחוֹלוֹ שֶׁל אֱלֹהִים כְּקֶשֶׁת אַרְגְּוָנִית
אֲשֶׁר גְּוָנֶיהָ מִשְׂתָּרְעִים בֵּין אֹדֶם-
הַתְּשׁוּקָה וְעַד יְרֹק-רַעַל הַקִּנְאָה.
בַּצַּד, נִשְׁאֶרֶת שְׁאֵרִית:
עֵרֶךְ מְיֻחָד, שֶׁלֹּא נִכְלַל בַּחִשּׁוּבִים
שֶׁל עֹמֶק שְׁחֹר הָאַכְזָבָה:
צֵל וְרַדְרַד- הֵדָהּ שֶׁל הַתִּקְוָה
אֲשֶׁר נוֹתַר גַם לְאַחַר
הַנְּפִילָה.