שקט

מילים שזורות ביגון אימתני

נצוץ של כאב שמי תקווה בהירים

דמעות מלאכים,מטר השמים

צער ישן,פחד מאובק

נרקבים אי שם בקצה הירח

אפלוליות מלנכולית ,מתמזגת עם ערפל כבד

צללים לבנים בלילות שחורים

אמת נחבאת בין השקרים

קווים עדינים של חוסר אונים

מצטירים בעיניים שלא יודעות לשאול

חטאים גוססים,מדממים,

מתבוססים בתוך דם קורבנות השאול.

האבדון טס על כנפי מלאכים לעברי.