רצח בכוונה תחילה06/06/2007 17:58 | פוליאני מסתכלת על הסכין, היא מוגעלת בדם. דם אדום, טרי, דם מלא חיים. אני מביטה במראה, חיוך גדול מאושר מרוח על פניי הכעורות. אני מנקה את הסכין על מכנסיי, מעבירה אותה במהירות על הבד הלבן, יוצרת מראה מרענן לפיסת הלבוש. אני פונה לעבר החדר, זה נראה שסוג של זוועה התרחשה כאן, הכל כל כך מבולגן, יש חפצים שנשברו בזמן ייסוריי הגסיסה האחרונים, הכל כל כך לא תואם את נהרות הדם ואת החסד שנעשה. אני נופלת לתפילה, לא יודעת בדיוק למי, אבל נולד בי הצורך שמישהו יאמץ אותי לחיקו, שצורך שכמובן, כרגיל, זוכה להתעלמות. אני שומעת המולות של רגלים, צעקות ודפיקות רועמות בדלת, הגיע הזמן להסתלק, הם לא יבינו, כנראה שיכעסו, באמת צריך ללכת. אני שולחת מבט אחרון בחדר, מבט מלא גועל בגופה, אלוהים, רוח הקודש, ואולי בכלל אללה, הייתי כל כך מזוויעה.
כל הזכויות שמורות© |