האופק הקרין, הנה עוד זריחה פורחת, לתוך שמים אפורים,

אט אט הגוון משתנה, כחול עז מבשר , יום חדש  נולד לילדים.

עוד יום שנולד עם בשורה, לעם שלם שהולך במדבר בחום,

הם מדשדשים ברגליהם , במישור האין סוף , עד שהגיעו הלום.

 

השאירו מאחור זכרונות, נעליים , מזוודות , דרך מהולה בדם ,

באהבה נשקו, חבקו , התפלשו בעפר רכישתם היקרה מכולם.

הפכו מדבר ישימון לארץ שפע , הרכישה פרחה ופרחה עד לקינאה,

קינאת השכנים , אשר רוצים להרוס בה ,להשמיד כל חלקה טובה.

 

לפתע נשמעים קולות במחנה, אי אפשר יותר ,אנו כך לא יכולים,

אברהם קורא ליצחק הם עייפים, מי זה הם , הבנים או ההורים.

הם עומדים על החומה , הם עומדים כולם זקופי קומה בגאווה ,

הם אשר לדגל נקראו , לשמור על האומה , הם ממלאים פקודה.

 

הם זה  הילדים שלך ושלי , הם הנבחרים הם כולם בני עמי ,

הם המתנדבים לשמור על הרכישה, שנקנתה בדם יהודי.

לעולם אל תאמרו הם , שמה תפלו במלכודת, הם בני המולדת,

הם יעמדו תמיד על החומה , חשופים מול האימה , לא ליפול במלכודת.

 

הם הגיבורים של היום, בניהם יהיו של מחר , אנחנו היינו של האתמול,

אבן המנוחה לעם היהודי , הרכישה היקרה שלנו כעם עם חלום.

האבן היקרה נרכשה בדם , הרבה הרבה דם של אנשים טובים,

זאת העת לזרוע זרעי אהבה , בפרוץ הסערה , נקצור סופות אוהבים.