נמסה האבן
התפוגגה לאלפי רחשים
מרחפים , צפים ביקום עולמה
נוחתים אל עומק קיומה.

צופה ממרחק
אוסף תחושתה, קרוב מתמיד
מבין ריגושה,
נשאר, לא הולך
רוצה בקירבה,
לגעת לבכות
דמעת היותה.

לא מילה , לא כאב
רק הגורל,
כותב מוחק דפים של אבן,
נמסה , נעלמה
רק אני איתה