עוצם עיניים, בורח לחלום אחר.

פרחים ורודים וים כחול, רגש מסחרר.

אוחזים ידיים, מבטים, שקט מהדהד

חרד, לשוב למציאות, קשה להתמודד.

הלב אילם, הראש, חושש יותר מדי.

מסרב להחשף, לעמקיי מחשבותיי.

פתאום שתיקה, האם אמת היא? מערער.

החלום נגוז. פוקח עיניים, מתעורר.

 

והלב, קומה שניה, רחוב האכזבה.

שרוע, מדמם, מכדור של אהבה

מכונת הנשמה, חמצן של ריח, שיערה.

תקווה קטנה של אושר, אחרי מילה קרה.

אחרי עצבות פוצעת, חיוך שהתפוגג,

כאב צורח, הראש מותש, הלב נותר דואג.

 

מחשבות, שבויות עם רגש, מונעות מלאהוב

רגשות מאוהבים, מתחבקים על שביל הטוב.

שביל האושר, המוביל לעבר דלת התקווה.

שני שומרים, בצד הדרך, מרקדים לצלילי האהבה.