עֵת נִשְׁבַּעְתִּי לָלֶכֶת בִּנְתִיב אֱמֶת,
דִּמְעַת חֶדְוָה זָלְגָה מִעֵינִי
נֻגְּבָה בְּרַכּוּת מִלּוֹתֶיךָ,
נָשְׁפָה תִּקְוָה בְּלִבִּי.

עֵת הִכֵּיתִי שָׁרָשִׁים בְּמִבְצָרִי
בִּקַּשְׁתִּי לִשְׁקֹט, לָנוּחַ
צִיַּרְתָּ שֶׁמֶשׁ זְהֻבָּה
בִּשְׁמֵי חַיַּי, חַיֶּיךָ
עַד הָפַךְ חֲלוֹם לִמְצִיאוּת.