כבר לא (כל הזכויות שמורות)

 

פוחדת להגיד-

אני ממשיכה!

שמא שוב יצוף זיכרון,

שיפיל אותי מטה,

לאדמה.

כי אני כבר לא נשרפת

מעצם המחשבה.

כבר לא מלבינה לילותיי

בדמות מוכרת שלימדה אותי מהי אהבה.

לאט לאט הריק משתלט,

שחור,

את עיני מהפנט.

מפנה חלל בלב,

פותחת זרועותיי,

מוכנה להקדיש את חיי,

בשביל דמות מסתורית

שתבוא

אולי...