נידפות ברוח

צהר חלומותי חזיון הזיות
התפיד עולמה , נעלמה לדרכה.

"לך לדרכך"
עייפו מילותיה
נביאה היא בעיר זרה,
מקסם אשליות האתמול
ארג קורי המחר.

רעף אגל דמעתה
נמוג הטל
אל מעוק אכזבתה.

נידפות ברוח מילותיה
שוזר אות לאות , צופן חלומותיה
לומד פשר זעקתה , מצייר דיוקן רצונה
סימן המחר קושט אימרתה,
לי קראה אל תוך עלומיה
עצמותי מתמסר ליסורייה.