פראי הזעם שפצעו אותי

המו בי כמו יונים שנרדמו על המזגן

כל יומי-

מרחק אלפים שנות חלום

חלף אתמול.

ושום מרחק לא יחזר אחרי מולד ירח

החומק לו אל עב.

שוב יכולתי לחבק רק את הכר

ואת מקל הנדודים שלי הכנתי

למסע כושל, שבור כמעט הכנסתי לקופסת הפח

פה למשמרת.

 

חבר שלי הלך לו אל חלום - שלא יחזור.

כי חושך מכסה היום

ארמון וגם בקתה,

ואף אחד כאן

לא יכול לפרח לו אל היונה,

ואף אחד אינו יכול לראות

את םני השמש -

החומה.

 

זכויות שמורות - יעל גולדמן.