שערי לב

מחלון בית
על גבעה רחוקה,
אל עולם אחר
צופה,
גלימתה בדידותה
מסכת ימיה אפורה
ערירית , היא לעצמה ,
שער טרם פתחה,
נחל אכזב , איש לא ידעה.


בלוריתו סערה
חוסנו נהרה,
איש דרכה עבר
פשפש חלומה,
פורץ שערים
נפלה חומתה,
על סוס לבן , שבר את ליבה.

מאז מספרים
על אש אהבים
שיכרון גחלים, נמסו סוגרים,
חלומו בעולמה שזרה
רק מפתח אחד לו נתנה
למנעול פעימת לבבה.