בְּתוֹדָעָה צְלוּלָה
חוֹזֶרֶת אֶל שְׁנוֹת נְעוּרַי
עֵת מַגָּעֲךָ צָרַב עוֹרִי בְּלַהַט,
כְּשֶׁמֶשׁ קוֹפַחַת בְּאֶמְצַע יוֹם.

בְּטִירַת מַחְשְׁבוֹתַי נוֹדֶדֶת
לִתְחוּשׁוֹת מַרְעִידוֹת עֹנֶג,
מַרְטִיטוֹת מֵיתְרֵי לִבִּי
בְּשִׁפְעַת אַהֲבָה
שֶׁלֹּא תִּדֹּם לְדוֹרֵי דּוֹרוֹת!