הרהורים

שעת בין ערביים,טרם דמדומים
עוד יום טובל קצותיו האחרונות
במיימי ההווה החמימים
ושוקע למצולות האתמול.

מהרהרת בערבו של יום
סיפור חיינו מעלה בי חיוך
שוזרים חייך בחיי על מרבד המציאות
רגע מתנגנים במקסם צלילים
רגע "רוקמים"  בקשת גוונים
פעמים "פורמים" באקורדים צורמים
סימפוניה בתווים מתחלפים.

סימפוניה בלתי גמורה
עלומה,
על אף שסופה אינו ידוע
אך בהווה,אתה לי,ואני לך.
וחולפות השעות,
ויום
ושבוע,
התחושות מתעצמות
אהבתי מתגברת
ואתה במשוב חיובי
אינך סותר,
בקיעים מחבר,לא מוותר
ועל כך-
אוהבת יותר.