כבר לא ילדה

הן משלה גידלה כבר כמה,
טיפחה ועטפה,דאגה וליטפה,
חרושת תלמי השנים והזמן ניכרים
אך עיניה בורקות במשובת נעורים.

כבר לא ילדה,בקיאה במשחק החיים
כבר לא קורסת,מתפרקת תחת נטל המשא
ממרום שנותיה-קצת יותר מבינה,ופחות מכסה
מדמה את חייה לרכבת נוסעת
איך קרון אחר קרון נעלמים בחשיכה
חוברים למסילות העבר,
איך עוד מעט "יבלעו" כולם
קרון אחר קרון בחשיכה
כשהקטר לבדו נותר...
ובפרץ תשוקה בלתי נשלט
בדחף פתאומי בלתי מוסבר
מאירה באחת את הקרונות כולם
"גונבת" רגעים נבחרים של הווה
דוחה מחשבות על מחר.