מה קול ענות אני שומע, קולות רמים של בגידה,

תראו אותם אני יודע ,שהם עוזבים כולם לגולה.

משמיצים בלי הרף, על הארץ מוציאים לשון הרע,

אין מי שיעמוד בפרץ, יעשה מעשה לעצור המגיפה.

 

מה קול ענות אני שומע, קולות חורקים של חגיגה,

מחזירים את עזה, למי לא יודעים,העם במבוכה.

חלק אומרים :נכון הגיעה  הזמן להתנתקות מהם,

כל מתפנה בדיכאון,לא מבין מה קרה לנו ולכם.

 

מה קול ענות אני שומע,מחללים כל שבוע את השבת,

רכבים בלי סוף בכבישים,לקניונים נוסעים לאט לאט.

רצים כולם לקנות פרזול,צבעים לארון המפואר במטבח,

כל זאת בזכות ,מחייבים מנוחה לגוף ולנפש היאך אח.

 

מה קול ענות אני שומע, משקרים בארץ בלי כל הפסקה,

מותר לשקר אתה יודע,שומעים בכנסת מעל כל במה.

מחנכים דורות שלמים להסתדר,ללא כל רגש מוסרי,

במסדרונות בתי המשפט ,אתה נוכח הכל פה אפשרי.

 

מה קול ענות אני שומע , מכונים צומחים כמו פיטריות,

נשים נמכרות בכסף מלא, עוצמים עיניים איפה הרשויות.

חזרנו לתקופת העבדות ,עובדים זרים ללא כל תנאים,

אחים מה תעשו עם כל הילדים,שיוולדו לאותם עובדים.

 

מה קול ענות אני שומע , הנשיא מודה ולא מודה מודה,

מזוז חוזר לא פיל הוא רצה , לבטח גם לא את זה זה.

מה קול ענות אני כבר לא שומע,לא מעניין אותי כלום,

אני בארצי כזה דק,כזה אזרח ,שווה את קליפת השום.