משמד אתה לא תנקה

מחסה לא תמצא באור המוצל

של מרפסת החדר.

שנבוא בשערים

שלא יפתחו לעולם,

חולף לו סתיו

החורף מגיע - והולך, אחריו הולכת אשה

מקנאה במקלו

ונתנתהו לזר, וישב וישמע התפילה

שנהוג לאמרה בשבת, המקום בו נמצאת המלכה

אותה לא שכח.

ירצה להיות תחת יד -

הכף שתספג ותבלע ותוביל אל השקט.

מלאכים יזמרו את שירת השמים

כי כולם מבינים

זה האיש - לא בשנים

-תחסר המקום והזמן.

 

זכויות שמורות - יעל גולדמן.