את עים התלתלים, העיניים הגדולות ,תסתכלי רק לפנים,

נכון הכל היה נכון, העולם כל כך גדול, גם כמות הגברים.

הניחי את הקיטבג על החוף, אל תדאגי יסחפו אותו הגלים,

אני ואירה נאיר לך את הדרך, קדימה עלמה תתחילי בשנויים.

 

תתחילי להאמין,  יש בעולם עוד המון המון אנשים טובים,

אל תפחדי יותר, אשרי אדם המאמין בליבו בשם באלוהים.

ראי בכל דמעה, טיפה להשקות את המדבר בעולמך,

יחד יצמיחו , יער עד של תקוות, שיתגשמו ביום פריחתך.

 

תמר הביטי ישר לפנים, כמו האות -ב' בבריאת העולם,

כל שהיה לא יוכל לך,את תצליחי כן תוכיחי מהיום לכולם.

תהפכי את דמעות העצב, לדמעות של שמחה מאהבה,

כי העולם יחבק אותך ,תראי תמר לא תהי יותר עצובה.

 

ראי יפהפיה , חוף הים מלא במתרחצים וילדים קטנים,

תראי לכולם את החיוך , זה המיוחד , כמו בימים הטובים.

תכנסי לטבול במים, תשטפי הכל בים, תני במתנה לגלים,

תראי תמר ילדונת , לעולם כן לעולם הם לא נחים.

 

אז מה היה לנו, חיוך ,יופי, חן , שיער מתולתל ואמונה בלב,

כל הכבוד תמר ,תזרמי עם זה ,בואי לכתוב ,לשפוך הכאב.

כעץ הנישא אל על ,פריו מתוק, הביטי למעלה למעלה תמר,

תראי משם עתיד , עתיד מזהיר ,עתיד מבטיח ,תשכחי מהעבר.