נכתב בקהות חושים.

05/07/2007 18:42 | רומן שיכרי
 
 
 

צעדי הדמעות הרועמים על האדמה
שוסעים את האדמה
נוגעים בה קלות
והרעש הוא עצום.

השבילים סביב העניים
כארפל שחור
לא נותנים לי נחת.

הדמעות עומדות מאי-נחת
הדם נשרף
רוצה לשרוף
לשרוף
לשרוף
כל מה שנשאר.

(הדמעה הקרה הזו בגופי
לא יורדת בגרון)

(אני מרגיש שהיא סורטת אותי
מושכת אותי חזק
קורעת אותי מפנים.)

מגינת הלב צורמת לי
והדמעות יוצאות כסכינים
מתוך ליבי עוזבים

את מעשה הסטן אני חושק בו
ברגעים טרופים
נפל דבר לעיני
קהות חושים.