רכילות

אמש בחוצות אלי ניגשה
שכנתי ולחשה:

"שמעי שכנה כה נהדרת-
בעלך נמצא בבית של  אישה האחרת,
הזדרזי נא רוצי חיש
והחזירי את האיש."

רז גיליתי לאישה
שסיפרה לי בלי בושה:

"אמש, בעלי עלי רגז,
והיום הוא עוד כעס,
אך ליבו אותי אוהב
בלילות אינו עוזב,
כי מרגיש הוא כה בטוח
בביתי יכול לנוח.
ועתה איתך סליחה
העזביני במנוחה".

מאוכזבת אז פנתה
שכנתי אל חברתה,
שוב חזרה על הסיפור
שהיה כולו בדוי.

"האזיני לי שכנה
אספר לך חברה,
בעלך במלוא אדרת
מבלה עם האחרת.
הזדרזי נא רוצי חיש
והחזירי את האיש".

השכנה המבוגרת
אז פנתה אל הדוברת:

"בואי נא גלי אחותי
מי היא האישה הזאתי?"
כאשר שמעה זאת האישה
ספקה כפיים בלי בושה,

"אללי ואללי-
לאן הלך הוא מעלי
לעת ערב עת ישוב
אז אראנו לחצוף!."

לעת ערב עת ששב
אל ביתו המיושב,
לא נשמעה ברכה מפיה
של אישתו אשר הודיעה:

"אולי לגלות אוזני שכחת
לאן אחרי העבודה הלכת?
לא ארשה לבוז ביתי
לא תלון יותר אצלי".

נשבע הבעל, נשבע האיש
לא הייתי אצל איש.
חיש הגעתי אל ביתי
בתום יום עבודתי.

לא רצתה להאזין
ולבעלה להאמין.
וכעת על פי החוק  ובלי בושה
הוא מבלה עם הרכלנית... אי שם...