אויה עץ יקר שלי נפלתי, אוי כואב לי, כמה אהבתי אותך,

אני הפרי שהבאת לעולם, שם בענף השלישי משמאלך. 

אתה בטח זוכר אותי ,אמרת לי ,אני הפרח הכי יפה שלך,

בשלב מסוים הפכתי לפרי, גדול מסורבל נפלתי מענפך.

 

אני זוכר את הימים יחד, כיף סככת עלי מרוב אהבה,

תמיד דאגת לי ללא תמורה,במשבי הרוח היית לי אמא.

אתה זוכר אמרת לי ,פרי מתוק שלי,בבא היום אפרד ממך,

הנה הגיע היום הזה, צנחתי אבל אני כל כך אוהב אותך.

 

כמה ציפורים ביקרו אותנו,נתת להם בענפך תמיד לקנן,

היית אומר לי ,רואה פרי שלי , הם לא זקוקים כמוך לגנן.

הם בבא היום , יעופו מהקן ,גם אם לא יעשו זאת בשמחה,

אל דאגה, אמם תדחוף אותם להתמודד עם החיים מאהבה.

 

עץ החיים שלי , אני אני לא רוצה להגיע לדוכן, לראות את שוויי,

בכלל מי קובע מתי אני מוכן ,להתמודד עם העולם עם עתידי.

אולי אולי נעלה את גיל הבשלות, מה אתה אומר עץ שלי יקר,

לכל פרי יש את הזמן להבשיל, אצלך מוטב מוקדם מאשר מאוחר.

 

אתה יודע פרי יקר שלי , תדע  שאהבתי אליך לעד היא טהורה,

לא אני קבעתי את הזמנים,לכל דבר יש עת, מיום חדוות היצירה.

אתה תהייה תמיד בתוך ליבי, אתה רואה לבד התנתקת ממני,

אתה אומר שאני עולמך, תאמין לעץ שלך, אתה גם כל עולמי.