קח

קח  את  השקט  שלך.

מקופל  על  הדשא

מרוח במשחה  לבנה

וקצף  גילוח  שעוד  לא  נמחה,

מתכרבל  כמו  תינוק

נישאר  ללא  ניע.

אחר  כך  קופץ  ובורח  אל  החושך.

מתלהם  ורותח 

על  דבר  שלא  יכול  לשלוט  בו.

 

רק  ישות  אחת  נמצאת  שם.

ללא  פנים 

ללא  יכולת  ,

רק  ישות  אחת  נמצאת  -

ומילים  אין  קץ  אודותיה

והיא  אינה  מגיבה.

 

כי  החול  מבכה  את  החג

והיום  נזעף  אל  הלילה

ואין  להם  רגע..

 

זכויות שמורות - יעל גולדמן