כנווד בדרכים

10/07/2007 09:53 | Mr. Lonely
נווד הולך לו בדרכים
צמא ורעב, לפניו זיפים.
אך לבו מלא ערגה ושירה
לצועניה ופרח בשערה.
 
נווד בדרכים, מלא באהבה
כולו געגוע, ערגה ותשוקה.
וצועניה ממתינה בלבוש חוה
את שפתיו על שפתיה היא מדמה.
 
ולו את הצועניה,
מי יתנני נדוד....
 
 
נכתב בעקבות שירה של קליר - " שם בקצה היער "