הנה קפיטן שלי, מקבל ליקוק טוב מאמו שושה,

גור גדול בן שנתיים, עוד זקוק מאוד, לאותו מגע.

בתוך האקוואריום,נמו ונונה הקויים עלי מסתכלים,

הם חוככים את גופם,הם חגים עולים ויורדים.

 

הנה תרז החתולה,מיללת מחפשת את הגורים,

הם עונים  בקול ענות חלושה,אי שם בן השיחים.

היללות לא פוסקים ,עד אחרי מגע מלטף וליקוקים,

איזה כיף,איזה רוך,כל הגורים נרגעים ויונקים.

 

המגע המלטף הזה,המגע שכל היצורים לו זקוקים,

תראו את הטורפים הגדולים,אפילו את העכבישים.

איזה גיפופים,איזה ליקוקים, לראות לחוות  ולהינות.

מהחיבוק הזה,מהיד המלטפת, כשהיינו רק זוגות.

 

המגע המלטף הזה , זה שעושה לנו כל כך טוב בחיים,

מעורר לנו את זרימת הדם,את הרגש כמו מים זורמים.

אפילו הנחשים עם הדם הקר, לופתים אחד את השני ,

לא מוותרים על החיכוך, כשיחלפו להם בזוגות בחצרי.

 

החיבוק הגדול,הנעימות שבמגע המלטף ,סם החיים,

 מי שלא מסכים שיקום,שיצא לטבע ,יחוש את העולם שלי.

בואו ננסה בקריאת שיר זה, להיות הזוג אשר חי יחד,

כדי לחוש תמיד,את החיבוק ,המגע המלטף הזה ,המיוחד.