ביום חורף אחד גשום וקריר

התעופף לו ברוח גרגר זעיר

    תלאות רבות עברו על הגרגר הרזה

אך כל הזמן אמר לעצמו שיש דברים גרועים מזה.

הערב ירד והוא כבר עייף

הרוח שקטה והוא הפסיק להתעופף

הוא נחת במקום שומם מכל צמח

וקיווה שיהיה שם לפרח פורח.

הוא הפך לנבט-צמח ופרח

ועל-כך מאוד מאוד שמח

אמנם עברו עליו גם ימים רעים

אך אמר לעצמו שיש דברים יותר גרועים.

האביב הגיע הוא שמח

היו לו עלי כותרת אדומים- הוא פרח!

מסביבו פרחו פרחים חינניים

וחיוכו וחיוכם מעולם לא נמחק מהפנים.

הגיע הסתיו, הפרחים נעלמואט-אט והפרח נעצב

הוא לא היה רגיל לחיות בלי חבריו

הפרח חשב קצת ואז התרגש

כי אמר  לעצמו שבסוף הכל יתחדש.

וביום חורף אחד גשום וסגריר

התעופף לו ברוח גרגר זעיר

ונחשו מאיזה פרח היה הגרגר?

הפרח האדמוני! הוא ולא אחר