דוממת במקומה

כמרקם קסמים מחוללת

ימים ושעות.

יד הזמן לא קימטה

נעוריה והעצב לא

הכמישה.

והיא ממתינה לך

סופרת רגעיה שתבקש

הגותה ודרך חייה.

סמוקה, נרגשת ניבטת

אליך

הושט לה יד ותחבור

עם כוכבים לרשת

אהבתך.

ואתה לוגם אותה

בגמיעות קטנות

של אושר

לא לבזבז מהותה.