מקום בו המילים קצרות, אין בם עוד צורך

טבעות היופי לובשות את גרגירי האבק סתורי השיער

גם אני הייתי שם

שבע בארות של סבל ירדו לעולם
והן שוטפות את העיר צמאת האדם
מקום בו הצהוב עוטה לחות מסתורית גם אני נשמתי שם

תפילה קצרה אוצרת עצב כה רב
אם היא מושרת בשממה
יש קצב ייחודי לעיר המוטלת בגפה
גם אני רקדתי אותה

הדם בשדרות הכורכר הלבקני
הבדווים מנעימים בזמירותיהם הכחושות
ומתירים את נשותיהם האסורות למבט
גם אני חלמתי אותן

 

דבש ההרים ניגר משפתותי החצץ היבשות
של צוף זכרונותיי
אדם לו יפקוד מדבר זה
יתור אחר רחמו האובד
ובלבד שלא ישיר מבט אל פניו
צרובות האימה
גם אני מתתי שם