רק באה

אלף שנים הכרתיה.

רק שיחה

מאה שנים לא חדלנו.

רחוקה

מעבר להררי חושך ?,

קרובה

שכנים הלבבות.

וכשפגשתיה

אשה שלי !.

ידיי לופתות את מתניה,

ידיה

סביבי כרוכות,

ממאנות

ידינו מלהרפות,

והנה

תמו שנים של תהיה.

ומבראשית

שנות אור תזרחנה,

וחלף הכאב,

וחלפה דאוה,

והננו.

 

 

זכויות שמורות - יואל מצגר.