מנוחה31/01/2006 08:57 | יריב מניהוֹי נְשָׁמָה אֲבוּדָה וְכוֹאֶבֶת, עַל מַה הִנָּךְ סוֹבֶלֶת וְדוֹאֶבֶת. עַל כֹּל צַעַד וְשַׁעַל אַתְּ מִזְדַּנֶּבֶת . הֵן בִּפְרוֹזְדּוֹר הַחַיִּים הִנָּךְ וּבַטְּרַקְלִין הַחַיִּים תִּמְצְאִי מְנוּחָתֵךְ. אַךְ הַשַּׁלְוָה אֵינָהּ מְנוּחָתֵךְ עַל כֵּן הֲיִי שְׁקֵטָה וּבְטוּחָה כִּי שָׁם תִּמְצְאִי אֶת הַשַּׁלְוָה. וְרַק שָׁם אֶת הַנַּחֲלָה . לָכֵן נְשָׁמָה אִזְרִי עֹז וְצִבְרִי כֹּחַ. כִּי לִפְנֵי אֱלֹהַיִךְ הִנָּךְ נִצֶּבֶת וְהוּא אֲשֶׁר יָבִיא לִמְנוּחָתֵךְ. |