הערב ישבנו נמוכים,על שרפרפים, שאלנו איכה ישבה בדד,

איך עקרנו ישובים,איך הרסנו בתי כנסת,איך בלמנו את המדד.

הערב פתחו רבים בצום,איכה ירושלים ומקדשה הפכו לשמה.

איך פזרנו אחים ללא קורת גג,איך דור שלם יזכור זאת כאיכה.

 

איכה גלו בני ירושלים,איכה נטשו מקדשם,איך לא היו חכמים,

איך נתנו לילדים לחוש טעם גלות,איך הרסו כך סתם ישובים.

איכה יכתבו בדברי הימים,העם היהודי הרס, ניפץ במו ידיו,

איך מסבירים זאת לחיילים של מחר,הרבה חושבים עכשיו.

 

איכה מתפללים על ירושלים ,איך עם נפלא לא קם כאיש אחד,

איך פגעו בכוח ההרתעה,איך לא הפכו פינוי גם ליום מיוחד.

איכה הפכנו להיות מנוכרים לזהות,איך נוכל לשרוד ללא יהדות,

יושבים נמוך נמוך ,בוכים לא כולם,יש כאלה שאיבדו את הזהות.

 

איכה כל חכמי הדור, אלה שלא צריכים אלוהים,אנשי הקדמה,

איך הם לא שואלים למה,איך הם לא ידעו לפתור את המשוואה.

איכה אנו בוכים על המתים,איך לא דואגים לאלה שהיום חיים,

איכה היום ,רק ליום אחד, לזכור שואה של חורבן לכל היהודים.

 

איך נקום מחר,בשדרות שוב קסמים,נסאררללה מאיים בטילים,

איך נשמע את המנהיגים,איך אפשר לסבול את הבל ההבלים.

איך יאמרו את האיכה הבא,מיושב על שרפרפון,או על הרצפה,

איך הסביר לנכדים,שאנו כבר לא צבא הגנה, גם לא התקפה.