אור שמימי חושך פנימי

תמיד חשבתי ודמיינתי ,דמיינתי אותך ביידיי.
תמיד ישבתי ורציתי, רציתי לראות אותך בעיניי.
תמיד ישבתי וחיכיתי... חיכיתי רק לך....
מי כמוך יודעת כמה הרגשות שלי עזים.
עזים..?
את שואלת אותי עד כמה...
אני מחבק אותך ועונה לך...
האהבה שלי לא יודעת גבולות..
התשוקה שלי אלייך היא מעל ומעבר...
המשיכה להיות לידך,להחזיק את ידך...
לתת לי את הלב ולהרגיש את הפעימות...
להקשיב לרוח להתסכל לשמים ולהבין,
להבין מה פשר הדברים הקטנים שקורים,
קורים כאשר אנחנו לא מתראים.
 להבין מזה אומר?
לחשוב מה הם הצביטות בלב שכואב?
להבין שכל מריבה שכל כעס זה מכעיס ועצוב.
זה מעצבן וממש לא נחוץ!
אך בסופו של דבר את מבינה...
את מבינה למה התשוקה מנצחת את הכאב...
את מבינה למה האהבה מנצחת את הייאוש....
למה את שואלת אותי למה??
אני מנשק אותך ועונה לך, כי אנחנו אוהבים!
וכמו שאהבה היא הרגש הטהור ביותר שיש...
ככה אני מרגיש שאני איתך... טהור ומאוהב...