בערוב היום

יום מתחלף בערב
עוד מעט והשמש תארוז אחרון קרניה,
במבט מחוייך  אל האופק
לחיים סמוקות,זוכרת את הדקות.

שעות של הווה משותף ונכסף
המציאות נותרה אל מחוץ לדלת
אתה ואני והזמן כמו עצר מלכת
עוצמת עיניים,מתמסרת לתחושות
מברכת...
מחייכת.