מיתר קרוע

אשמורת אחרונה רחובות ריקים
דמויות הזויות צללים משחקים,
ריח של בירה דלפק של עץ
הוא בכוסו מבט נועץ,

הבמה חשוכה האורות כבו
מנקה בדלי סגריות אוספת,
הפסנתר מעץ העתיק מחריש
טעם של ויסקי תחושה מלטפת,

אתמול בקהל היא ישבה
כל מילותיו לחשה,
צליל של גיטרה אליה חדר
הרגע הלך ועבר,

הלבד אותו עוטף
זיכרונות מימים אחרים,
חיוכה אותו מלטף
נקרעו כול המיתרים,

בלילות חשוכים דמותה לפעמים
להבה ורחשים ,
רוצה לגעת אותה לדעת
נשמעים רק הצלילים.