נציב מלח

הייתה בידו זכות הבחירה
להישרף בתוכי או להמשיך ללכת
רק דאגה אמיתית תגרום לו לדקדק בדברים
רק תשוקה תבכר רפיון דעת

ואני ממשיכה לעמוד כמו אשת לוט
אני תמיד כאן, אין בי הכוח ללכת
גם אם יתרחק אמשיך בו לצפות
יודעת שאין ריאלי יותר מן הפרידה.

אינני יכולה להפנות את הראש
נותרה בי רק התקווה שישוב
או שאולי אלך אני לאיבוד
מתלכדת עם עצמי לנוע... לשום מקום.