שקט

ואז אחרי שהוא חשב שהוא כבר ראה הכל בא השקט.
 פעם זה לא היה ככה, פעם הדממה הייתה מגיעה
 בהדרגה כמו שקיעה ההבדל הוא
 שכרגע נדמה היה שמישהו כיבה את מתג האור של הקול.
ובדרמטיות שנוצרה הוא היה מוצא את עצמו מתעטף
בתנוחה עוברית  והריצפה הייתה קרה..
   כמה בטחון קרן ממנה
-יציבות הוא חשב אין לי מפלט אחר הכל זר לי
ומנוכר רק הקרקע הזו לא תשתנה לעולם. כמה אושר
הסבה לו חלקת קרקע זו ולאו דווקא סימליותה
אלא עצם הימצאותה במקומה לאחר זמן ממושך של ריחוף..  הוא חיבק
את מרצפות האקרשטיין ונרדם לו לאיטו...
ובחלומו הוא ראה מאפינס חצוצרות
ועוגות חלילים הוא ראה פשטידות תופים
 ורוסטביף פסנטרים קרם בורלה של נבלים
 ובתוך כל ההמולה הוא ישב אכל טעם מפה ומפה
כאשר פיו וגופו מתמלאים בתזמורת הנהדרת הזו
 הוא הרגיש סוף סוף סוג מסויים של נחת אבל כמו שאומרים
דבר טוב באמת הוא טוב מידי בכדי להיות אמיתי
וכך הוא הקיץ משנתו לתוך דממת הכביש.,