בחלל מבליח אור,
מטיח ספק
דמותך, אגדה מעורטלת
תלויה על קירות הבדידות.
אופק התיר שעריו,
במשעוליו חוללנו קרבה
גם הקרבה
זוכרת, ביקשתי מחילה.
בשרעפיי מכרסם חֶלֶד
דמעותייך
הד המילים, חלל מעקל
מְאַכֵּל -