אני רוצה לבכות, והדמעות לא יוצאות.

הן רק חונקות את הגרון, ומאיצות הנשימות.

וזה קשה להודות, אבל אני רוצה מכות.

שמישהו ינער אותי, יקבע לי שוב גבולות.

 

שאימא וגם אבא יגידו לי מה לעשות.

ואני אשב בחדר-לא יהיו לי דאגות.

אשכב על המיטה, אקבור עצמי בסיפורים,

אוכל מה שיגישו ואכתוב אינספור שירים.

 

רוצה להיות גדולה, רובוטית, לא עוד חזירונת.

רוצה חיבוק מאבא, לא להרגיש יותר שמנה.

רוצה לישון לנצח לא להתמודד עם שום תסבוכת,

רוצה להיות בוגרת-אבל גם ילדה קטנה...